<h1>תשובות חכמי פרובינציא דיני עדות סימן ו'</h1>
<h2>דף קסב:</h2>
שאלה, מה שכתב הגאון ר' יצחק ז"ל, וה"מ בעדות על פה, אבל שטר שיש בו שלשה עדים ואחד מהם פסול אם לא נודע בעדות ברורה כו', ומשמע בין חתים קרוב בתחלה או באמצע או בסוף רחוקים מתכשרי, ומצינו הרבה שחלקו עליו כגון הרב ר' שמואל מרומרוג, ומר רב יהודאי דמוקמי לה כגון דהוי קרוב חתים ברישא דמוכחא מילתא דלכבוד עבד ולא לעדות אחתמיה, ובהא כולי עלמא מודו, והכי תני בתוספתא [פי"א ה"ו] שטר שחתמו עליו חמשה עדים ונמצאו שלשה הראשונים קרובים או פסולים תתקיים עדות בשאר אלו דברי מר רב יהודאי ז"ל, וכן מצינו בספר השכם, ותימה הוא איך לא הזכיר הגאון ר' יצחק ז"ל אלו דברי הגאוני' ז"ל וזה הטעם משום כבוד, ואם יש בנו כח לדחות דברי הגאונים ז"ל אלו מפני הגאון ר' יצחק ז"ל איך נתרץ דברי התוספתא שכתוב בה ונמצאו שלשה הראשוני' קרובים או פסולים, דמשמע לא אחרונים ולא אמצעיים.
תשובה מה שכתב הגאון ר' יצחק ז"ל וה"מ עדות על פה אבל שטר שיש בו שלשה עדים ואחד מהם קרוב או פסול לא נודע בעדות כו', ומשמע בין קרוב בתחלה בין באמצע בין בסוף מתכשרי הרחוקים, עליו אנו סומכים, ולא קשיא מידי התוספתא שאמרה שטר שחתמו עליו חמשה עדים ונמצאו שלשה הראשוני' קרובים או פסולים תתקיים העדות בשאר, דהא דקאמ' שלשה, רבותא קמ"ל דאפי' ג' הראשונים פסולין, דאיכא למימ' להוו כהרחקת אויר שני שיטין מן הכתב וליפסול, קמ"ל כדחזקיה דאמ' מלאוהו בקרובים כשר ואל תתמה וכו', הכי משמע בגופא דשמעת' דגט פשוט.
